מחול מודרני למבוגרים

לאחר שנים רבות, בהן שלט הבלט קלאסי בזירת המחול המערבי, החלו רקדנים ויוצרים לחפש גישות חדשות וצורות תנועה שונות. מחול מודרני, התפתח באירופה וארה"ב בתחילת המאה העשרים, מתבסס על יסודות המחול הקלאסי, ובו זמנית גם מתנגד להם. מחול מודרני גם שואב השראה ממוטיבים שבטיים, שהגיעו בעיקר מאפריקה. אך בניגוד לריקודים המסורתיים, הנהוגים במזרח ובאפריקה, שמטרתם היא בעיקר חברתית והם אינם משתנים או מתחדשים כמעט במרוצת השנים, המחול במערב מתפתח ללא הפסקה ומחפש חידושים ושינויים באופן קבוע.

כבר בסוף המאה ה-19 החלה איזאדורה דאנקן לחקור את המחול השבטי באפריקה, וליצור ממנו טכניקת מחול חדשה, שמרכזה בתחושה של קשר עם האדמה. זהו סגנון מחול שנוצר יותר מהשורש ופחות מהגובה, שהיה מצוי במחול הקלאסי. התחושה היא של משקל שנטוע היטב באדמה, והיא מנוגדת לניסיון רב השנים של בלרינות ורקדנים להראות "חסרי משקל" ו"מעופפים" מעבר לכוח המשיכה.

בשנות ה-20 של המאה העשרים, הופיעה לראשונה מארתה גראהם, שהיא ללא ספק אם המחול המודרני. גראהם פיתחה טכניקה המייחדת רקדני מחול מודרני, והקימה את היסודות עליהם נבנה המחול המודרני והפך למה שהוא היום – הסגנון המוביל בעולם המחול במאה העשרים ובימינו. מקום חשוב בהשפעות על המחול המודרני שמור, כמובן, לג'אז.

שיעור מחול מודרני

השיעור מורכב מחימום ולימוד קומבינציה. בד"כ תיבנה הקומבינציה לאורך מספר שיעורים.

עבודת ריצפה (סווינגים, גילגולים, שימוש רב בספירלות בגו ובאיברי הגוף) המאפשר אפשרויות תנועה חדשות. עבודה עם משקל איברי הגוף המספקים תנופה ומנוע לתנועה, תוך התמקדות במשקל הידיים והגו. העברות משקל תוך עבודה על הנעת הגוף מהאגן.

שימוש בכל המרכיבים הללו תוך תזוזה בחלל המשלבת תנועה ושימת דגש על מקצבים שונים של תנועה.
השיעור שם דגש על פיתוח קואורדינציה ועובד על מוסיקליות תוך כדי חיזוק והגמשת הגוף.

שיעורי ג'אז מודרני

ג'אז הוא יישום טכניקת המחול, תוך שימת לב לקצב ולעבודת ידיים-רגליים. בסטודיו קיימים שיעורי ג'אז לירי, ברודוואי (מחזות זמר), ג'אז-מודרני (שילוב בין הטכניקות), וCommercial Jazz Dance.