ריקודי היפ הופ

היפ הופ (hip hop) הוא ורסיה מתקדמת של סגנון ריקוד הנקרא “ברייק-דאנס”, ריקוד שהחל להופיע בסוף שנות ה-70, והפך לפופולרי מאוד בשנות ה- 80. בזמן שה- D.J.’s החלו להתנסות ב”שבירה” של הקצב במיקסים, ובהשמעת מוזיקה קטועה ומשולבת, החלו הרקדנים להתאים את עצמם לקצב הקטוע לפיכך נקרא הריקוד Break Dance.

ריקודי היפ הופ משלבים בסיס של ג’אז עם מוטיבים של הפרדת חלקי גוף שונים (Isolations). בניגוד ל”ברייק דאנס”, ריקוד היפ הופ ברובו, מתבצע בעמידה, ויש הרבה פחות עבודה של הידיים על הרצפה. גם הקצב הוא בדרך כלל רך ואיטי יותר. הריקוד משלב עבודת רגליים מהירה, עם תנוחות המורכבות מהעברת משקל אל הידיים (עמידה על הידיים בצורות שונות). עם התפתחות ה”ברייק דאנס” פותחו גם סגנונות נוספים, שהתבססו על “ברייק דאנס” ולקחו אותו למקומות חדשים.

בעבר היו ריקודי היפ הופ וברייק-דאנס בעיקר נחלתם של חבורות רחוב, שנפגשו ופיתחו את סגנונות המחול הללו. הרוקדים היו חסרי ניסיון בסגנונות מחול אחרים, והריקוד היה מפגש חברתי שכלל גם מעין תחרות בין שני הרקדנים, שרקדו בתוך המעגל ו”נלחמו” על התשומת לב של הקהל שהקיף אותם. היפ הופ התפתח וזכה להכרה בזכות הפופולריות של המוזיקה והחשיפה העצומה שניתנה לה בוידאו-קליפים  ב- MTV. בעשור האחרון הפך ה”היפ הופ” לסגנון ריקוד בפני עצמו, הנלמד בסטודיואים נחשבים בכל רחבי העולם.

שיעורי ריקוד היפ הופ בסטודיו

היפ הופ ב”נעים” הוא שיעור של שעה וחצי שתחילתו בחימום והמשכו בלימוד קומבינציה. החימום בא בכדי לחזק את הגוף לעבוד על הגמישות ולפתח את היכולת הספציפית הדרושה ב- היפ הופ “לפרק” חלקי גוף שונים (Isolations) ולהזיזם בנפרד משאר הגוף. לאחר החימום נלמד קומבינציה, צעדי ריקוד,  ואת המיומנות בסגנון המיוחד. השיעור מלווה במוזיקה קצבית, והוא דרך מצוינת ואנרגטית לסיים את היום.

היפ הופ מלמדים אצלנו שלושה מורים מצויינים – מיטל אזולאי, עמרי משה ושוקו שילוח (ממשיכים ומתקדמים) והשיעורים מתקיימים בימי ראשון, רביעי ושישי.

בימי חמישי  בי-בוי פוטר מלמד ברייקדאנס.

שיעורים נוספים שיכולים לעניין את חובבי הז’אנר הינם Commercial Jazz בימי חמישי ו- Video Flash (כוריאגרפיות MTV) בשבתות.