מחול מודרני 

בניגוד לריקודים המסורתיים הנהוגים במזרח ובאפריקה, שמטרתם היא בעיקר חברתית והם אינם משתנים או מתחדשים כמעט במרוצת השנים, אלא שומרים על אופיים המסורתי, המחול במערב מתפתח ללא הפסקה ומחפש חידושים ושינויים באופן קבוע.

לאחר שנים רבות בהן שלט הבלט הקלאסי בזירת המחול המערבי, החלו רקדנים ויוצרים לחפש גישות חדשות וצורות תנועה שונות.

כבר בסוף המאה ה-19 החלה איזאדורה דאנקן לחקור את המחול השבטי באפריקה, וליצור ממנו טכניקת מחול חדשה שמרכזה בתחושה של קשר עם האדמה. זהו סגנון מחול שנוצר יותר מהשורש ופחות מהגובה, שהיה מצוי במחול הקלאסי. התחושה היא של משקל שנטוע היטב באדמה, והיא מנוגדת לניסיון רב השנים של בלרינות ורקדנים להראות "חסרי משקל" ו"מעופפים" מעבר לכוח המשיכה.

בשנות ה-20 הופיעה לראשונה מארטה גראהם, שהיא ללא ספק אם המחול המודרני, היא פיתחה טכניקה המייחדת את רקדני המחול המודרני והקימה את היסודות עליהם נבנה המחול המודרני והפך למה שהוא היום- סגנון המחול המוביל בעולם המחול במאה העשרים ובימינו.

 מחול מודרני בסטודיו נעים

השיעור מורכב מחימום ולימוד קומבינציה.

החימום משלב Release Technique עם קונטאקט על הרצפה.

עבודת ריצפה (סווינגים, גילגולים, שימוש רב בספירלות בגו ובאיברי הגוף) המאפשר אפשרויות תנועה חדשות.

עבודה עם משקל איברי הגוף המספקים תנופה ומנוע לתנועה, תוך התמקדות במשקל הידיים והגו.

העברות משקל תוך עבודה על הנעת הגוף מהאגן. (עבודה בזוגות ושימוש במגע להבהרת תחושת המשקל).

שימוש בכל המרכיבים הללו תוך תזוזה בחלל המשלבת תנועה מיצירות רפרטואר: מיצירותיה של גילת (חדר ריק, nobody, אקווריום, לשמוע את המילים ועוד) ומיצירותיהם של ורטיגו, דיווד זמברנו ועוד.

 שימת דגש על מקצבים שונים של תנועה.

השיעור שם דגש על פיתוח קואורדינציה ועובד על מוסיקליות תוך כדי חיזוק והגמשת הגוף.