המחול האתיופי הוא מעין מיקס מסורות מזרח אפריקניות עתיקות יומין של ריקודים שבטיים בעלי יסודות שונים ומגוונים. באתיופיה כמו בשאר מדינות אפריקה, רוקדים בעיקר בחגים וטקסים דתיים ובשמחות וחגיגות. "כמו בכל מחול אתני אחר, אין מדובר בתנועה בלבד, אלא בתנועת גוף הקשורה קשר הדוק למוסיקה, משולבת בנגינה ובשירה.."
בשיעורי המחול בסטודיו נעים ננסה מתכונים שונים למיקס המחול האתיופי, התבלינים חשובים מאוד והם עשויים מחומרים טבעיים אותם יביאו המשתתפים !!!
אביב מספרת על המחול האתיופי:
עולם המחול האתיופי עשיר ורווי בתנועות דקדקניות אך עם זאת אימפולסיביות מאוד המגיעות מתוך דחף פנימי. הריקודים פורצים בצורה ספונטנית ובלתי מתוכננת
"אין ריקודים מובנים בעלי צורה כוריאוגרפית מתוכננת מראש. באופן בסיסי הריקודים מאולתרים"
קיימת אחידות בסגנון אך כל רקדן מאלתר את תנועותיו על בסיס דגמי יסוד קיימים, אליהן הוא מוסיף את ביטוי אישי. ניתן לאלתר בתנועת האברים ע"י שימוש בכיוונים שונים, בצירופים שונים ובמקצבים שונים. הרקדנים האתיופיים מפתחים דגמי יסוד פשוטים, מאלתרים ומגיעים למגוון של תנועות. הרקדנים שואבים תנועות וצעדים זה מזה ומתוך הסביבה בה הם חיים.
"אין מושג של ריקוד כהופעה, כיצירה אומנותית. הריקוד הוא חלק מזרימת החיים, הוא נובע מחיי היום יום, ומתוך הצרכים האישיים והחברתיים של בני האדם"
הרקדנים הופכים בו זמנית גם לשחקנים יוצרים. לרוב הם גם בוחרים את תפקידיהם בריקוד ובכך מקיימים דיאלוג חי ואמיתי עם שותפיו. הריקוד משמש ערוץ תקשורתי מהנה ואפילו מבדר. לעיתים הרקדנים מעוניינים לקרוא תיגר על חבריהם ופותחים בתחרות ביצוע שהופך את הריקוד למאתגר יותר.
הריקודים האתיופים לא דומים בצורתם לשאר הריקודים ביבשת אפריקה. בריקודים האפריקאיים מרכז התנועה מצוי באזור הבטן, יש שימוש רב בתנועות אגן, לעומת זאת מרכז התנועה בריקודים האתיופיים מצוי בבית החזה ומשם פורצות התנועות אל הכתפיים והראש, והרגליים רוקעות ומאפשרות לרקדנים לנוע במרחב.
גם המוסיקה האתיופית שונה בבסיסה מן המוסיקה האפריקאית, הקצב אומנם מזכיר את התיפוף האפריקאי, אולם המוסיקה היא בעלת גוון מזרחי יותר.
