יום רביעי, שבע וחצי, שיעור מודרני עם סהר עזימי

“בואו ניקח איזה רגע, עכשיו, כל מה שחשבתם שתעשו בשיעור הזה – תעשו עכשיו. כן, הרמות רגליים, שחרור, ממש תעשו את זה. יופי, עכשיו בואו נעשה משהו אחר”

כך אומר סהר עזימי בתחילת השיעור הראשון שלי אצלו, תוך כדי שהוא כבר מעמיד אותנו במקביל בעיניים עצומות, מבקש שנחייך ונשים לב מה עושה לנו החיוך הזה בבטן.
בכמה פעמים שונות לאורך השיעור, הוא עוד יבקש שניזכר בחיוך, שנשים לב להיעדרו ונחזיר אותו. אלו יהיו רגעים נפלאים ופשוטים.

השיעור של סהר הוא פנינה.
נדמה שהוא מאלו שחיפשו טוב טוב, והצליחו למצוא לעצמם תשובה ראויה לשאלת טכניקת המחול המודרני שמרחפת בכותלי הסטודיואים והבמות השונים בארץ ובעולם המערבי.
השיעור שלו משתמש באלמנטים מהטכניקות הקלאסיות – גם הבלט וגם המודרני, אך עוטף אותם בפרקטיות ובכנות הדורשת שלא יעבדו עליה – אורך מלא של קו, קפיצה שיש בה תעופה, רונדז’ומב שיש בו עיגול, תנועה שזזה בחלל מהאגן כדי להעביר משקל.

סהר “האגן” עזימי, כך הוא מכנה עצמו באחת מהתבטאויותיו הקלילות ושובות הלב במהלך השיעור, בהחלט עומד בקריטריונים של עצמו.
הוא מדבר בשפות שונות, אלו של המילים ואלו שבגישה, ולא מוותר על אתגר טכני, קורדינטיבי, ביצועי ומלא הנאה, שמאפשר לקהילה שלמה, מקצועית ומתחילה, מבוגרת וצעירה, ללמוד ולהנות יחד.

“ראיתם את הפנים שלי שקפצתי?” הוא שואל אחרי שקפץ מאיזה רהיט אל הריצפה, “למה קפצתם כשהייתם ילדים?”

ממליצה בחום, לכל הרמות ולכל הסוגים. אני בטוח אגיע לשיעור נוסף.