נתפסתי לתירגול האשטנגה ויניאסה יוגה כאל מגנט.
לאחר שנה וחצי של תרגול אצל ג’יימי מרקס נסעתי לניו זילנד ללמוד מג’ון סקוט ולוסי סקוט (תלמידים ישירים של שרי ק. פטאבי ג’ויס המנוח). לאחר שלושה חודשים של תרגול אינטנסיבי עמם בניו זילנד הוסמכתי להיות מורה לאשטנגה.
תרגול הצורות השונות (אסאנות) באופן יום יומי קירבו אותי מדי יום להבנת החלקים השונים של העצמי. מתי אני עייף ובכל זאת דוחף, מה מניע אותי לתרגל, האם אני מתרגל מתוך חובה ומשמעת או מתוך חלק שמח ופשוט ללא מאמץ.
יש ציטטה של שרי ק. פטאבי ג’ויס ” practice practice practice all is coming”. מה הכוונה ב all is coming “”?! הפרוש הכי יפה שנתקלתי בו הוא – החיים מגיעים.
כיום התרגול מהווה עבורי משאב אדיר ומייצב וכלי חשוב בפתיחת הלב והבנת העצמי האורגני. אני אוהב ללמד בשיעורי “מתחילים” את יסודות התרגול. כשאין יסודות יציבים, אין תרגול, הדבר דומה לעץ הגדל באוויר. בשיעורי “ממשיכים” נעשה יותר אסאנות יש יותר זרימה. בשיעורי מתקדמים ההתמקדות היא בזרימה ובנשימת הניצחון.
אני אסיר תודה על היוגה בחיי ולמוריי וממשיך ללמוד ב”ראש של מתחיל”. לא מזמן סיימתי קורס מורים של 500 שעות אצל ג’ון סקוט. בוגר תואר ראשון בפסיכולוגיה. בנוסף, למדתי פסיכותרפיה מבוססת גוף ומיינדפולנס בשיטת “האקומי”. בשיעורים שלי ננסה להגיע יחד להרמוניה בין המרכיבים המעודנים יותר של התרגול ונעמיק אל תוך הרגע.
