התחלתי לתרגל יוגה ופילאטיס בסטודיו נעים לפני מספר שנים כשחיפשתי להוסיף תנועה לשגרת החיים הסטודנטיאלית, שכרוכה בישיבה למשך שעות ארוכות. בחרתי לעבור את קורס המורות של אלה בן אהרון מתוך הכרה בחשיבות התרגול, והאופן שבו הרגשתי שאני צומחת בזכותו.
כיום, כשאני ממשיכה את דרכי במסלול האקדמי (וכותבת תזה בחוג להיסטוריה כללית), אני רואה בפילאטיס חלק בלתי נפרד מאורח החיים שלי. אני מאמינה שתנועה חיונית לכולם, בייחוד כאשר רבים מאיתנו מבלים כל יום שעות בישיבה מול שולחנות ומחשבים. אנחנו מתְרגלים לראות בגוף כלי קיבול ולא להקדיש לו זמן ומחשבה, או לחילופין למתוח עליו ביקורת בלתי פוסקת, שאינה מובילה לשום מקום. בעיני, חשיבות הפילאטיס מצויה בכך שהוא מאפשר למתרגלים ללמוד להכיר את עצמם, ואת האופן שבו הם מתבטאים דרך הגוף. התרגול מאפשר לבחון מחדש את מנחי הגוף שהתקבעו ונעשו להרגל, ומציע לכל אחת ואחד למצוא מחדש את הדברים שגוף איבד במשך הזמן בין אם אלה רכות, גמישות ואורך או איסוף פנימי, מרכוז ועוצמה.
