לתלמידיי היקרים,
אתם הייתם לי למורים לא פחות משאני הייתי לכם.
למדתי המון על מעבר של חוויות פיזיות מהיום יום אל תוך הסטודיו.
לפעמים מטראומות בריאותיות כמו דלקת באיבר שיווי המשקל ולפעמים מתחושות נעימות כמו מגע העור על החול. למדתי על הצורך בהיצמדות למוכר ולמסורת אל מול ההמצאה והבדיקה. למדתי על הקשר בין גאגא ורליס. על הניסיון לערבב מים ושמן. כח וויתור. שריר וגרביטציה. ערבוב דיסיפלינות, שיטות וצורות החזקה, דיבור ותקשורת במהלך 90 דקות. למדתי על 90 דקות. שבוע. על ההבדל בין שיעור קונספט – התמקדות בנושא אחד בלבד שישקע היטב בזיכרון השרירי, לבין שיעור חווייתי – שזירת רצף נושאים שהעיקר אינו ההפנמה אלה החוויה של לעבור דרכם. על הניסיון לייצר שיעור הוליסטי בין אם הוא קונספטואלי או חוויתי. על דימוי שבא ממקום אמיתי או שחזורי. על הצלילים שמלווים את השיעור – סגנון, טמפו, עוצמה, אינטנסיביות ריתמית, אסתטיקת סאונד, בנייה של פלייליסט. שקט. על תחושת הניכור וההשלמה שהסאונד יוצא מהרמקולים.
למדתי על הקשר בין הגדרת הדבר לבין הדבר עצמו. לדוגמה, הטקסט שכתבתי באתר של נעים שמגדיר על מה השיעור, השפיע על מהלך השיעור עצמו. על צרכים שונים של אנשים והניסיון לספק את כולם או את חלקם. הצורך להתחמם. להיכנס לכושר. להשתכלל. להתגרות. להתחזק להתגמש. להתמיד. להנות. למדתי לשים לב למילים שאני מוציא ולא מוציא מהפה. על יכולתם להרוס ולבנות. על המשמעות של אינטליגנציה גופנית וכוחה ללמד ללא מילים. למדתי על מבוכה, ביטחון ומבט. למדתי על ההכנה ששיעור דורש ממני ועל היכולת לנטוש את ההכנות ולהקשיב למה שמוצע באותו בוקר. על פעלולי הזמן והאנרגיה שלפני, בזמן ואחרי. על סבלנות וחוסר סבלנות של תלמידים ובמה זה קשור. השפעתם של תלמידים וכמותם על שיעור. על הצורך או אי צורך בפידבק. שכליות ויצריות. על חיוניות ושחיקה מתוך חזרתיות או לחלופין מידע חדש. על קהילה ואינדיבידואליזם. מפגש חפוז או ליווי ארוך תווך שזכיתי מחלקיכם. על יכולתם של אנשים שאינם רקדנים ליישם רעיונות משוכללים, ויכולת כולנו להיות מאותגרים מהדברים הפשוטים ביותר.
עכשיו בטח אלמד רבות בעקבות החוסר.
תודה על שנתיים וחצי.
מוזמנים ליצור עימי קשר תמיד בנוגע לכל עניין ודבר.
0524599447
[email protected]
מתן דסקל
