אימפרוביזציה בתנועה

החיים באים אלינו דרך החושים, מתורגמים לתחושות גוף ולתגובות תנועתיות, חלקן מבוטאות וחלקן לא. בשיעור הזה אנחנו נותנים לתחושות הגוף לקחת אותנו לריקוד קטן, שיבטא משהו מהסיפור שלנו, בין אם באופן ישיר ובין אם באופן סימבולי. אנחנו משתמשים אחד בשני כעדים, ובכך נותנים לחלקים האלה קיום ממשי בעולם. יש הקוראים לזה גם אמנות.

בהיותנו יצורים בני תרבות, איננו מבטאים חלקים גדולים מהחוויה שלנו ומהתגובות שנוצרות בגוף מהמפגש עם החיים. הדבר יוצר בנו מצבור של תנועות שמעולם לא ביצענו, והן מחכות לתורן.

הריקוד שימש מאז ומתמיד בתרבויות שבטיות ככלי לאינטגרציה של חוויות היום יום של חבריו. לידה, מוות, ציד, מלחמה, כולן קיבלו ביטוי בריקודים ובתיאטרון, כך שנפשות השבט יוכלו לעכל את אשר הם עוברים בחייהם.

כאדם, אני מוצא שהיכולת לאלתר בתנועה מאפשרת לי לבטא, לשחרר ולהפנים חלקים שונים שלי שלא באים לידי ביטוי ביום יום, ובכך לגאול אותם מכלאם ולהביא אותם בחזרה אל עולמי. כרקדן ויוצר, אני משתמש באימפרוביזציה כדי להביע דרך גופי את מה שהדמיון שלי מבקש" להביא אל המציאות. דרך אימפרוביזציה אני גם משכלל את הגוף ואת יכולותיו, כדי ליהנות ממנו יותר ביום יום, גם כרקדן מופיע וגם כרקדן קונטקט.

"הרקדן בורא עולמות עבור עצמו ועבור צופיו. הוא השמאן שמזמין את הגשם ומגרש את השדים. הוא הפסיכולוג ששם מראה בפני צופיו כך שיוכלו להבין את מעשיהם ואת חייהם. הוא החוקר המתבונן בחיים ואז מביא אותם אל הבמה כדי לספר לאחרים מה גילה. בכך הוא בעצם משרת את החברה." עידו צדר

‍

השיעור פתוח לכולם. לבוא בלבוש נוח. ללא נעליים.

‍

"Dance, dance, otherwise we are lost" פינה באוש.

‍